סיכום רכיבה 27 דצמבר – עינת ויער קולה - על ידי נורית

Einat2
שוב אני וחירבת אל חמם
כנראה שמה שרואים מכאן לא רואים משם וההפך....
אז ככה לפני שאתחיל

החלמה מהירה לאיתי שהווירוס השאיר אותו בבית.
החלמה מהירה לאופניים של בני...על כך בהמשך
יצאנו לדרך שבעה קפואים כמו שאמר גבי היה חסר רק המקל....במהרה התחממנו כאשר האופניים נתקלו בפעם הראשונה השנה בבוץ מי מקטר? הרי אנחנו שמחים שסוף סוף יורד גשם. מנקים את האופניים וממשכים ואז צעקה לעצור. האוזן של בני נשברה האופניים ה"מקטרים"חוזרים על הפסים חזרה . ממשיכים ואז לעבדכם הנאמן תקר נו קטן עלינו מתקנים וממשיכים. סינגל קצר ונחמד מוביל אותנו לחירבת מזור [הסבר מפורט באחת התמונות]. ירידה ליער קולה שם כמעט הצטרפנו למסיבת טרנס אבל לא קיבלנו הזמנה ונאלצנו להמשיך..... תצפית נחמדה ממבצר אלכסנדרוני אנדרטה לזכר 32 הלוחמים שנפלו במקום. סימפוזיום קל התפתח בנושא ערביי ישראל וכשלא הגיעו להסכמה הדדית הוחלט פה אחד להמשיך לרכב.סוף כל סוף עלייה והפעם ה"כנף" של דניס נפל . השרשרות חורקות אבל מחזיקות עוד קצת מעמד בירידה כיפית לעינת.
לסיכום לא המרחק ולא הנוף הוא שעשה לי את הטיול אלא דווקא הסובלנות הדאגה והעזרה ההדדית.
שבוע טוב לכולם.
סיכום רכיבה על ידי איתי

Nahal Kziv
מוגש בזאת לעיונכם סיכום רכיבה תמציתי, ענייני, רציני, שפוי, מציאותי, שקול, מדויק, איכותי, נטול גש ומליצה ובעיקר תואם את רוח הרכיבה בשונה מהכתבה המתפרסמת באתר זה בשפה זרה. אודה על האמת, ביצוע מסלול נחל כזיב קינן בי כשנתיים מאז התוודעתי למקום וליופיו. לא סתם כתב מקס באתר כי הדרך המתפתלת אל הנחל הינה אחת היפות בישראל..
עד כאן מעט נוסטלגיה, מכאן – כתיבה רהוטה וברורה.
06:10 מעמיס את צביקה והאופניים בהוד השרון ומפליגים צפונה. הכבישים ריקים, מהירות שפויה עד בלתי חוקית בעליל, צביקה משתדל שלא להביט במד המהירות אך מוודא מדי פעם מה רמת אי החוקיות.
07:40 מגיעים למנות, צביקה פורק את האופניים ומארגן את הציוד, אני לעומתו מתפנה לדברים החשובים ברכיבה – הרתחת מים לקפה \ תה. תודה לאהובי רעייתו של כותב שורות אלה על העוגה הנפלאה. 08:20 אנו אחרי הקפה וההסתחבקות – 14 רוכבות ורוכבים (אירנה ועופר – ברוך בואכם) תדריך קצר ויוצאים לדרך. גולשים מעט מערבה ופונים לדרך נוף מנות הילה ומאותו רגע כמו שאומר השיר" ולפעמים החגיגה נגמרת" מתחילים לטפס, ולטפס, ועוד קצת טיפוס פעם מתון, פעם תלול אבל בעיקר טיפוס. צומת הכניסה למצפה הילה, אריאל מחליט להצטרף לקבוצת רוכבים חולפת אך נמלך בדעתו ושב אלינו, אריאל עוד יככב בהמשך ..
נכנסים למעיליא – עיירה נוצרית, הבתים מקושטים לקראת חג המולד, חולפים וגולשים לכיוון הכביש לנחל כזיב.
תדריך טרם גלישה לנחל: מקס – ירידה תלולה, נא לרכב בזהירות ואחריות, תהום מימין, ושוב נא להזהר. התדריך שאני שמעתי היה: ירידה תלולה, טוסו למטה... הנוף עוצר נשימה, כך גם הקור בירידה – נכנסים לנחל ומתחילים לרכב, עופר צולח את הגשר ומסיים את הצליחה בפליק פלאק קידמי ומבצע צלילת גלגול מושלמת מעל הכידון, מקס, עם מצלמה ביד, מפספס את תמונת השנה. מדוושים במורד נחל כזיב שבילים מוצלים בעצים משני הצדדים, מעברי מים, גשרונים והנחל זורם לאיטו בצמוד לנו, צמחיית נחלים אופיינית, פטל קדוש, ערבה, עצי דולב, כליל החורש, צפצפות ואלון. חנייה בעין טמיר , ארוחה קלה וסיור בניקבה, איכשהו הארוחה מסתיימת ואנו ממשיכים בדיווש, עוצרים לתצפית קצרה באזור הברכות – אריאל מצליח לשכוח את האופניים במקום, אך מתעשת וחוזר לקחת אותם לאחר שהבין שללא אופניים יקשה עליו להמשיך. מגיעים למונפורט, סדרת המבנים מרשימה ומעוררת מחשבה כיצד בוצעה בניה בהיקף גדול במקום כל כך לא נגיש, ע"מ שלא להכביר מלים על היופי, ההוד ההדר, העוצמה המתנשאת מעלינו ומגמדת אותנו ביחס למבצר מצ"ב קישור להיסטוריית האתר למתעניינים. www.trekker.co.il/
מסיימים את הדיווש בערוץ נחל כזיב – והגיע הזמן לחזור למציאות – ניחשתם נכון הד"ר הכין עלייה, תלולה, טכנית, ערמומית, כזאת שאינך יודע היכן היא מסתיימת מאחורי כל עיקול או שיא מסתבר לך שיש עוד המשך. מגיעים קצרי נשימה לכביש וממשיכים להעפיל למנות – למגרש החניה. אלון - מדריך הכושר שלנו (תתחדש על המינוי) מעביר סדרת תרגילי שחרור ומתיחה, כולם נמתחים ונאנחים. צביקה מוביל את השיירה לכפר יאסיף לארוחה קלה ויאללה (הייתי חייב להכניס את המילה) הביתה. רק 27 ק"מ, אבל תראו את גרף הגבהים והציר על המפה ותבינו. ועכשיו תודות וקרדיטים: תודה לאיתי על הקפה והתה בבוקר – המשך כך כולנו מאחוריך תודה לאשתו של איתי – אהובי – על העוגה, אל תתרגלו... :) תודה לאלון על המתיחות והשחרור – מונית לתפקיד רציני אחריות על החימום והשחרור. יבואו על הברכה אירנה ועופר – שמחנו להכירכם, נשמח לשוב ולראותכם. תודה לכל המשקיעים שהשכימו קום, נסעו צפונה וחוו חוויה מיוחדת במינה. תודה לנורית ומקס על ההומור, ההתמדה וההשקעה, המשיכו כך
נתראה בשבילים איתי
סיכום רכיבה לילה – 17 דצמבר על ידי מקס

Well, t'was a moonless nicht when the 4 esoteric riders lit up the night sky with their Oh so powerfull 3w x 3 multiplied by any number of variations built into plastic containers ranging from Itai's bit of installator piping and up to Stuart's top of the range reflective reflectored reflector.
Someone had the very stupid idea of riding via Matan through the dark fields and onto Horshim, into the foreboding depths of totally dark forest and up the steep steep climb to the Hezi Lookout.
Shall I write about the cold, inserting itself into every pore, nook and cranny in our once warmed bodies. Of the tears streaming down our faces as we hurtled down the road from Matan at 54 kms an hour. Of the great star studded night as we turned off all of our projectors.
Nah and no!! It was just 4 guys out for a moonless stroll together with their gallant steeds. Onward they cried......where shall we ride next!!!!!!!!
RIDE REPORT Bet Shean - 13th December 2008 -by - Ted

Bet Shean Ride
Max tried his best to make the Beit Sha’an ride a lousy ride. It started at the meeting place, an Old age home. !!!! And more morbidity was soon to come. We started off down towards the lowest dusty levels of the Rift Valley and then back towards Beit Sha’an up a challenging trail. The cold weather he initially organized suddenly turned warmer (after the climb?) and then we rode singles thru a wooded pasture…no kidding, where cows eyed us with suspicion. The dung wafted in the early morning air as we entered the pasture under an electrified fence (even that didn’t wipe the smiles off our face). The morbidity returned as we passed a Jewish cemetery followed by a Moslem one and still we were laughing. An entirely new approach was then adopted by Max. He led us to some racing starting stalls where we lined up as Nurit snapped shots. By then the laughter split our sides so Max decided to take a fall, Buster Keeton style but by then we were out of laughter.
His attempt to turn us into illegal trespassers succeeded as we mounted the lofty Tel Beit Sha’an having gained access via the rear (more laughter). After a short explanation about the site and a light b/fast we descended the Tel whose stony path soon tumbled Dina who survived with minor scratches. We then rode along the smelly Ma’ayan herod stream, with confluence from some sewage disposal outlets, but which resembled the Aussie bush if you stretch the point. Phewww!!!
We later reached the historic Watch Tower at Givat Hashlosha where Max’s uncle and namesake Max Heller died in the 30’s in defense of his fellow farming settlers from the nearby fledgling kibbutzim. It was a great emotional moment for our Max, his first time at the location! And now came the Coup de Grace. He thought this would really sour our demeanour. A 3kl climb to the Gilboa….no luck max! We loved it. At that point he gave up and sent us down the mountain side and back towards B.S. On the way we stooped at Ein Mudda and licked delicious ice cream by the warm waters of Ma’yan Herod at it’s cleaner section.
After returning to the car park, barely exhausted we drove for a Shakshuka lunch and bade farewell to Max and Nurit…OOOOOOOOOOOPPPPPPPPPPPPPPSSSSSSSSSSSSSSS. I almost forgot the humps along the way. And, sorry Max….you failed… it was a magnificent ride for 9 lucky riders who took the trouble to get to B.S to ride gloriously a total of 32kls. This description is to read while viewing the fotos of the ride which tell the true story.
סיכום רכיבה על ידי מקס

Well cold came at last, and 8 riders met. We waited for Alon, so we froze even more. Welcome to both Alon and Abe who joined us for the ride.
Usual stuff, fast forward to max Brenner. then fast forward to the Old Dolphinarium, then down the tyelet to Yafo. Then play with ups, some made it, others didn't. Then decisions. Bat Yam or back. The vote was 3 for and 5 against. So 3 went on to B.Y. and the rest turned back.
We (Dennis, Itai and Max) carried on to the end of Bat Yam by the well designed Tyelet and then into the city and through the town up to Yaffo. then into Herzl and on the corner with Rothchild we sat in the Expresso Bar for a nice evening's meal/snack.
The ride back was urban style, through Tel Aviv, Hashmonaim, up toward Ramat Gan, past the Boursa and all the way up to Bialik (on the border with Bnei Barak).Then left to the stadium, over the bridge and back to the parking lot. (about 40 kms - whose counting).
A great ride. a bit different and a great feeling.
See you next week.
סיכום רכיבה על ידי נורית

Nahal Shilo
המפגש הבוקר באלישמע הזכיר את ימי הקייץ באוגוסט. חולצות קצרות איפה איפה החורף.... איתי חיכה לנו בחיוכו המקסים עם אפשרות לתה או קפה. אנחנו מאד מעריכים את הבית קפה על גלגלים.
שמונה רוכבים כמעט יצאנו לדרך כאשר איציק הגיע במכונית כשלראשו קסדה.{איציק בלילה מורידים את הקסדה.} את הדרך לעינת עשינו בנשימה אחת. עוד נשימה וטיפוס ביער נחשונים עד המחצבה. מכאן פנינו מועדות למגדל צדק. פנינו מזרחה בצד ימין אלעד ולפנינו שמורת נחל שלה.
תדרוך קצר לפני סינגל נחמד שבסופו הפסקה מתחת לעץ היחידי בשטח. עלייה תלולה וקשה שבסופה הזיעה ניגרת כמו באמצע הקיץ. מיגדל צדק לשמאלנו ואז הירידה הכיפית עד להפסקה בעינת.
מי שמע על תל אביב מרכז הענינים זה עינת מקום מפגש לרוכבים ותתפלאו גם לרוכבות. מילאנו מצברים ומכאן האופניים מתגלגלות לבד לאלישמע.
לסיכום 45 ק"מ ברכיבה מהירה ששיפרה את הכושר לכולם. הצצה לשמורת נחל שלה והבטחה לחזור לשם.