Israel MTB XC Mountain Biking at its best

סיכום רכיבה על יד דניס – בית קשת סינגלים – 31 יניוארי

Bet Keshet singles 31 Jan
Well it was only half the singles.

Did I tell you about the mud? Ever since man invented (or perhaps discovered) the wheel, mud has proved a worthy opponent. This has been going on for a very long time, and when man invented the bicycle (which has two wheels) mud really started having fun. Mud finds so many places in a bicycle into which it can insert its oozy self and so bring movement to a very definite stop.

And that is just what happened today. After paying their respects at the Ben-Zvi hut (originally from Rehavia, but moved here as a memorial), six hardy Spokesfolk set off on a beautiful day, with sun shining in a blue sky and a cool refreshing breeze, looking forward to 20km of fast and furious fun along the singles and trails of the Bet-Keshet forest. At some point dark clouds started to appear, but the bookies rated the odds of rain as low, so on we pressed. Lovely zigzagging tracks, up and down, with flowers of many colors, across open spaces and through the woods, even cows and sheep.

Then a light rain began to fall. That was all it took for our comfortably soft trail to turn to mud; mud of the most vicious, viscous kind. Progress in any direction became almost impossible, neither forwards nor backwards, as mud, sticks and stones jammed wheels, gears and chains. Bikes could not be pushed, nor could they be carried as the mud weighed more than the bike. Much cleaning was undertaken, over and over again. Slowly we progressed and eventually reached a gravel path; no more singles today - we had done about half the route.

Time for a feed before heading back along gravel paths and a real road. But the weather had not finished with us and the serious rain started, the kind that makes you wish there were wipers on your goggles. But finally we made it home to the starting point and it was time for a feast in an establishment with a nice view of Tel Megiddo and good shakshuka. Then home for some heavy-duty cleaning. Overall a great day - but next time it will be sans mud.
סיכום רכיבה – 24 ינואר 09 - כוכב יאיר על ידי נורית

Kochav Yair
סינגלים פריחה עליות וירידות נוף וקפה כל אלה הבטיח איתי וכל אלה קיים ובגדול.
בבוקר סגרירי במיוחד נאספנו כ-30 רוכבים ורוכבות. התחלנו את הרכיבה ברחובות המנומנמים של צור יגאל. כבר בסינגל הראשון הבנתי מה הוציא אותי מהמיטה למרות הגשם שדפק בחלון. סינגל בתוך יער קסום כשהרקפות במרבדים מדהימים בכל עבר. ובעודי נהנית מהפריחה גם הראות והלב התעוררו לתחייה, בעליה מספר אחת מתוך 5.
כמו תמיד אחרי עליות קשות יש ירידות מאתגרות וכפיות .
המשכנו מצור יגאל לכוכב יאיר משם ליד נחל אלכסנדר כשרק העננים כיסו אותנו והפריעו לראות את הנוף (כנראה שתצטרך להוביל אותנו שוב אני לא מוותרת על הנוף). שוב סינגל והפעם כלניות בכל הגוונים והצבעים, ממש חגיגה לעיניים. בעודי נהנית מהמנה העיקרית כבר הגענו לקינוח, עוגות, קפה ליד מוזיאון למכוניות עתיקות.
אני רק רציתי עוד ועוד אבל כנראה כל הדברים הטובים מסתיימים מהר ולי נשאר טעם של עוד. לפני שאתן את האוסקר לאיתי תודות לאורן ואיתן ולנשים שלהם וכמובן תודה לאהובה אשתו של איתי. איתי קבל את האוסקר מכולנו יהיה מאוד קשה לעמוד בסטנדרט השילוט שלך. המון המון תודה.
כן יירבו.
סיכום רכיבה על ידי נורית – עדולם ובורגין – סינגלים – 17 ינואר

Adolam & Borgin
סינגלים בפארק עדולם
מי שמע ומי ראה....???
כאן קרוב לבית בליבה של שפלת יהודה נמצא פארק עדולם.
14 רוכבים ו3 רוכבות (סוף כל סוף) יצאנו לדרך לתוך הגבעות שעשוית מקירטון. החורש והפריחה המרהיבה מיד רוממו את רוחנו.

הסינגל הראשון..שביל עדולם סיפק את הסחורה ירידה ללא מעצורים בקיצור חגיגה לרוכבים. מי שהצליח להרים את הראש יכול היה לראות שרידי ישובים קדומים הנמצאים כמעט בכל גבעה. השביל הוביל אותנו לחורבת עתרי השוכנת על גבעה המתנשאת לגובה של 406 מטר מעל פני הים. במקום היה כפר טיפוסי מימי בית שני. המקום מתאפיין בריבוי מקוואות ומבני ציבור גדולים ששימשו כנראה כבית תפילה לפני חורבן בית שני. אנחנו הפכנו את המקום למסעדה. מלאי אנרגיה המשכנו לדווש פה ושם נפילות מהאופניים אבל בסה"כ רק פלסטר אחד יצא מהתיק של איתי.
צומת דרכים ותחילת הסינגל השני, סינגל בורגין.

הפתעות אמרתי והפתעות היו.
מערת העמוד הייתה הראשונה, שם הקבוצה הפכה למקהלה. כן יש עתיד לכמה מהרוכבים. קפיצה קטנה וכבר אנחנו במערת קבורה מימי בית שני. הפתח הצר הרתיע אבל בסופו של דבר כמה אמיצים זחלו פנימה וגם הצליחו לצאת. עליה לחורבת בורגין ומשם ירידה למערת הפעמון שממנה מציץ עץ תאנה. מערה מרהיבה ביופייה. ואז הפכנו לזוחלים כשהגענו למערת המסתור ששמשה כנראה לחדרי אחסון בימי בר כוכבא. תודה לגידי שהוביל אותנו בתוך המחילות יצאנו מאובקים אבל כרגיל מחייכים. זהו, נגמרו ההפתעות.
משם הדרך חזרה הייתה מהירה וקלה.
מה צריך יותר מסינגל, נוף, היסטוריה וחברה טובה.
כן ירבו.
סיכום רכיבה על ידי גבי ל.

Little Switzerland
9 רוכבים ואחת רוכבת , מנווטת ממקומה במאסף את איתי המוביל , רכבנו בנוף הארץ ישראלי המדהים של הכרמל ( נוף יפיפה שלא נראה כלל כמו שויצריה , גם לא בקטנה ) .
תחילת הרכיבה בשביל סלול מקביל לכביש הראשי שעל רכס הכרמל לא הבטיחה טובות לשכמותי עם עבר חיפאי , אך שלא מכיר את שבילי הרוכבים שם . ההמשך אבל התגלה כרכיבה זורמת בשבילים וסינגלים חלקלקים אומנם ,אבל עם יופי מדהים ותצפית לים ולמצוקי נחל כלח . בנוסף לנוף ולקטעי הרכיבה המהנים , יכלנו גם מפעם לפעם להנות מפריחת הרקפות אשר מי מהרוכבים החליט משום מה כי העדר צבעם הורוד מעיד על מחלתם (לא זוכר כרגע אם בעל הדיאגנוזה בלונדיני או שחרחר) .
בהמשך התברר כי אין ארוחות חינם ומי ששילם את המחיר הפעם , היה צביקה שדהר בירידות כמו נער צעיר ונתן הזדמנות לנורית ואיתי להוכיח גם יכולות מדיציניות כאשר כיסו חלקים ניכרים מגופו ברטיות ופלסטרים למיניהם . את מנת הקינוח סיפקו נורית ואיתי . נורית בתצפית יפיפיה על עמק זבולון ואיתי בשתיה חמה וופלים .

לסיכום הרכיבה המהנה – המון תודה לנורית ואיתי . לצביקה החלמה מהירה מהשיפשופים .
סיכום רכיבה – פארק איילון (קנדה) – 3 ינואר 09 - על ידי

Park Ayalon (Canada)

צמוקים מרכיבה בפארק קנדה, 3.1.2009
הרכיבה היום הייתה הראשונה ב 2009 ונפתחה על פי הברכה הידועה – תכלה שנה וקללותיה (למשל הבוץ והפנצ'רים של השבוע האחרון) ותחל שנה וברכותיה (למשל השמש האביבית והמסלול היפיפה). רוטינת הרכיבה הייתה יפה, מהנה ו..רוטינית: קפה + עוגות לפני ההתחלה, עליות קשות וירידות ארוכות, סינגלים זורמים, טיפוסים קשים ומנתקי נשימה, נופים מרהיבים מנקודות התצפית, חברה נהדרת ומיעוט נשים. על הרוטינה לא ארחיב. אספר על הצימוקים, הדברים המיוחדים והמעניינים.
צימוק א' – המסלול K21 שהווה את שידרת רכיבתנו, נקרא כך על שם 21 ק"מ של קק"ל, שכידוע, קצרים מקילומטר סטנדרטי ב %15. כפי שכתב מישהו, עוד לא נמצא הספידומטר שמדד יותר מ 18 ק"מ לאורך מסלול זה. גם מקס אישר את העובדה הזו. בנוסף, המסלול דורש מיומנות גבוהה בחשבון בסיסי, וזאת בגלל השימוש במספרים שליליים וחיוביים לציון המרחקים.
צימוק ב' - הרוכב הבודד, אותו פגשנו באחת ההצטלבויות. מקס הזמינו להמשיך לרכב אתנו. האיש הסביר כי הוא מעדיף לרכב לבדו, בקצב שלו ולפי ניסיון בן 20 השנים שלו. "כמו שאתם רואים אותי" אמר בגאווה "אני כבר בן 60!". כאן החברה לא יכלו להתאפק ופרצו בצחוק. הרי אצלנו יש צעירים שעברו את הגיל הזה מזמן, ולפי הערכתו של מקס מתקרבים ל 80!.
צימוק ג' – היו עליות קשות שרובנו התמודדנו אתן לא רע. אך העלייה הארוכה שלפני התצפית הורידה את רובנו מהדוושות בשלב כזה או אחר. את מקס לא ראיתי, הוא נעלם מזמן מקדימה. בעמדי מתנשף, מנסה לתפוס מעט מהאוויר הצלול כיין בראותי הסחוטות, אני רואה את נורית, עולה, תוך דיווש קליל, ונעלמת אי שם בפסגת העלייה. למרות חוסר האוויר הצלחתי להשמיע קריאת התפעלות ועידוד.
היא הפתיע גם בירידה הקצרה אך התלולה ומפחידה, בת עשרת המטרים, לקראת סוף המסלול. כאשר רבים ירדו אותה בגלישה על סוליותיהם, היא נשארה על ה"אוכף" עד הסוף. אכן צימוק מעולה, הנורית, במיוחד לאור העובדה שהיא יושבת על ה"אוכף" רק כשנה וחצי.
צימוק ד' – הזוג המבוגר והנחמד, מטיילים נלהבים, הוא עם מקל הליכה והיא עם דפי הסבר על אתרי הפארק. דרכנו הצטלבו פעמיים, פעם בגבעה עם מבנה עתיק ופעם שנייה ליד בית הקשתות, מבנה מתקופה הרומאית, ששימש כבית מרחץ תחילה וכמאגר מי גשמים בשלב מאוחר יותר (כך על פי הגברת ודפי ההסבר שלה). הם נעו בשטח הפארק על סוברו ישנה, אשר שימש אותם , על פי האיש עם המקל, הנהג, כרכב 4X4 בשטחי הפארק.
חצי צימוק ה' – חצי הבננה של איתי, אותו הציע לי בתמורה לבננה שלמה שנפלה לי מהתרמיל תוך כדי ירידה פרועה בתחילת K21.
צימוק ו' – הסינגל הארוך, הנינוח והזורם, מנקודת התצפית ולאורך של כ 2-3 ק"מ. תמצית התענוג, שרק דברים מסוימים מאוד עולים עליו.
וצימוק מסכם – תודה למקס ונורית על תכנון עוד רכיבה מהנה, כמנהגם.